החלטה בתיק ת"א 23320-02-11

לפניי בקשת המבקשת - הנתבעת להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל) בהתאם להוראת סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן:"לחוק") ולמנות מומחה בתחום האורטופדי.

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית:

התובע, יליד 1983 נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 13.02.07 והוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה.

הועדה הרפואית של המל"ל (להלן: "הועדה") קבעה לתובע נכויות כדלקמן:

נכות זמנית:    15.05.07- 31.01.08 - 20%.

נכות צמיתה: 10% לפי סעיף 37(7) לתקנות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני.

לטענת הנתבעים, לא עמד בפני הועדה תיעוד רפואי חיוני בדבר עברו הרפואי העשיר של התובע שבכללו כאבים ומגבלות תנועה בגב, שני ארועי נפילה מיום 02.08.03 וארוע נוסף מיום 03.05.03.

הנתבעים אף הפנו לכך שבבקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה שהוגשה ע"י התובע השיב הוא בשלילה עת נשאל אודות מגבלות או כאבים דומים.

התובע מתנגד לבקשה משלטענתו כרטיסו הרפואי עמד בפני הועדה כמצויין בדו"ח הועדה, מה גם שע"פ ההלכה, כאבים בעמוד שדרה אינם עילה להפחתת נכות בגין מצב קודם, גם אם המדובר בתלונות תכופות, אלא אם כן המדובר בהגבלה קבועה בתנועות טרם התאונה.

במסגרת זכות התשובה, ציינו הנתבעים שיש לבחון מחדש את הנכות שנקבעה לתובע שכן הקביעה נתקבלה בהיעדר מידע חיוני.

דיון

סעיף 6ב לחוק קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

הכלל על פי הפסיקה הינו כי קביעת המל"ל מחייבת ורשות להבאת ראיות לסתור תינתן במקרים חריגים בלבד ובנסיבות יוצאות דופן:

"יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד.....פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".

ראה ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה (4) 77.

השאלה מהו טעם מיוחד המצדיק ראיות לסתור את קביעת ועדת המל"ל, נדונה בהרחבה בבר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 505. ראה אף: בר"ע 721/85 סלע נ' פתייה, פ"ד לט (4) 839.

זאת ועוד, לא כל פגם, ככל שקיים, בהפעלת שיקול דעתה של הועדה, יש בו כדי להטיל דופי במסקנותיה באופן שיצדיק הבאת ראיות לסתור. ראה בר"ע (ב"ש) 665/03 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פינגלה יניב, שם צויין:

  "עינינו הרואות כי המבחן אינו פורמלי. לא די בחסר בראיות שהוצגו בפני המל"ל. על העותר להביא ראיות לסתור - והנטל רובץ עליו - להצביע על קשר סיבתי בין החסר בתיעוד לבין התוצאה אליה הגיעה הועדה.".